זה התחיל בכך שאיפשהו נהינו חברות בפייס.. ובתוך השיטוט המהיר והשטוח שעשיתי מידיי יום צדו את עיניי בכל פעם הדימויים : העבודות של טובה לוטן.
לוטן בוחרת להשתמש במחברת שורה, חפץ ישראלי שמזוהה עם בית הספר היסודי, חפץ צנוע ופשוט שמגע עטיפתו מזוהה עם חספוס ישראלי ויחד עם זאת מבטא ראשוניות במהותו.
המחברת רושמת רשמים מהחיים בבית...
אחד הדברים שהפייס יודע לעשות הוא לסדר את הדברים שאת אוהבת בסדר צפייה מסוים.. כך שיותר ויותר ראיתי את טובה..
בימים אילו טובה לוטן מציגה תערוכה בגלריית הקיבוץ בתל אביב (שתינעל בשבת ה- 9.1.16). עבודותיה מעלות שאלות על ביתיות דרך שימוש בתוכניות אדריכליות. לוטן בונה שכבות על הנייר במכונת התפירה, בחומרים וטכניקות שמייצרים מתח עדין בין הבית כגוף אדריכלי ולבין הבית כחלל אינטימי טעון בזהות אנושית ברורה.
המשקל שנותנת לוטן לתוכנית מרוקנת את הבית מאדם ומעמידה במרכז השיח את החלל, הבית נראה פתאום כמו חלק מתצלומי אויר או דימויי מבעד לעדשת מכשיר לראיית לילה
הדימויים הרקומים עוברים מתמונה לחפץ ונראה כי מבקשים מהצופים לקחת אותם לחיקם ולמשש..
לוטן בוחרת להשתמש במחברת שורה, חפץ ישראלי שמזוהה עם בית הספר היסודי, חפץ צנוע ופשוט שמגע עטיפתו מזוהה עם חספוס ישראלי ויחד עם זאת מבטא ראשוניות במהותו.
המחברת רושמת רשמים מהחיים בבית...